פרויקט החפירות המחודשות בתמנע של אוניברסיטת תל אביב (CTV)

לעמוד הפייסבוק של הפרויקט (חדשות ועדכונים מהשטח, כולל תגליות עולמיות בנושאי מטלורגיה קדומה)

רקע

כרונולוגיה ושאלת "מכרות המלך שלמה"

הפקת נחושת בימי הממלכה החדשה של מצריים

האם בגבעת העבדים אכן היו עבדים?

הגמל הקדום ביותר

חידושים בחקר המכרות

מחקר מחודש של אתר 3 בתמנע, מחנה הפקה ואדמיניסטרציה מהתקופה המצרית

חפירות אתר 15 בתמנע, עונת 2015


רקע

מאז 2012 עוסקת משלחת של אוניברסיטת תל אביב בראשות ד"ר ארז בן יוסף בסקרים וחפירות חדשות בבקעת תמנע. השלב הראשון של הפרויקט מוקדש לחקר אתרי כרייה והתכה מתקופת שיא הפעילות בעמק שעד לא מזמן יוחסה באופן בלעדי לימי הממלכה המצרית החדשה (תקופת הברונזה המאוחרת). אחת הסיבות לחזור לתקופה זו היא עדויות חדשות לתמונה מורכבת יותר של הכרונולוגיה והארגון החברתי-פוליטי המיוצג באתרים אלו: תיארוך מחודש של אתר 30, אחד ממחנות התכת הנחושת הגדולים בבקעה, הראה שהאתר לא היה מיושב לפני שלהי המאה ה-12 לפנה"ס וכי שיא הפעילות הייתה במאות 10 – 9 לפנה"ס, היינו ימי תקופת הברזל ובמיוחד העשורים החופפים את ימי הממלכה המאוחדת בירושלים*. הפרויקט החדש שם כמטרה מרכזית את עניין תארוך האתרים, תוך שימוש בכלים מתקדמים ושיתוף פעולה עם מעבדות שונות (מעבדת התארוך הרדיומטרי של אוניברסיטת אוקספורד ומעבדת תארוך באמצעות לומיניסנציה של המכון הגיאולוגי).

regional map

קביעת הכרונולוגיה המוחלטת של אתרי ההתכה והכרייה היא הבסיס למחקר שאר ההיבטים המשתקפים בארכיאולוגיה של האתרים. אלו כוללים שאלות כגון: מה היה המבנה החברתי והפוליטי של האוכלוסיה האחראית לתעשיית הנחושת? (קונפדרציית שבטים? ממלכה?), מה היה ההרכב האתני של החברה? (האם היו אלו האדומים? האם ישנה עדות לשליטה של קבוצה אתנית זרה?), מה היה הסטטוס החברתי של בעלי המקצוע השונים בתעשיה? (האם היו אלו עבדים, או אנשי מקצוע בעלי סטטוס חברתי גבוה?), מה הייתה מערכת המסחר ומה היו שווקי היעד? (האם מטילי הנחושת יועדו למצרים? לממלכות שכנות?). בנוסף, המחקר מתמקד בבעיות הקשורות בהתפתחות טכנולוגיות הפקת הנחושת, כולל ניתוח שינויים טכנולוגיים ברזולוציה גבוהה, זיהוי חידושים וחדשנות, ומעקב אחרי דרכי העברת ידע טכנולוגי בין חברות שונות. כיוון שהמחקר מתמקד בטכנולוגיות הפקת הנחושת בראשית תקופת הברזל, בדיוק כאשר ברזל כמתכת החל להתפשט במזרח הקדום ולהחליף את הברונזה, המחקר הנוכחי בודק גם את הקשר בין שתי התעשיות: כיצד, ואם בכלל, חידושים בטכנולוגיות התכת הנחושת הביאו להמצאת ו/או שכלול טכנולוגיות התכת הברזל. על אף שנות מחקר רבות נושא זה טרם נפתר ונראה כי המפתח נמצא בשרידי הכבשנים בתמנע של סוף האלף השני וראשית האלף הראשון לפנה"ס.

אולי המשימה הקשה ביותר לחוקרי בקעת תמנע של ראשית תקופת הברזל היא קשירת הממצא הארכיאולוגי האילם לאירועים היסטוריים. כיוון שהשתמרות עדות כתובה מתקופה זו נדירה ביותר, מרובות ההשערות על העדויות והוויכוחים בין החוקרים רבים. סיפורי המקרא על האזור (שהיה תחת התחום הכללי של ממלכת אדום) כוללים בין השאר את כיבושי דוד ("וישם באדום נציבים, בכל אדום שם נציבים, ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע ה' את דוד בכל אשר הלך", שמואל ב' ח':14), אולם אינם כוללים אזכור מפורש של כריית נחושת באזור. לעומת זאת נראה שהמסע הצבאי של פרעה שישק המוזכר הן במקרא (מלכים א' יד':25-26, דבה"י ב', יב':2-9) והן על גבי תבליטים במקדש כרנך במצרים מתבטא בארכיאולוגיה של אתרי הפקת הנחושת בערבה. המסע, שנערך לקראת סוף המאה ה-10 לפנה"ס, היה ככל הנראה מכוון גם למפעל הנחושת וגרם לשינוי דרמטי בארגון הפקת הנחושת בערבה. בעוד אתרים רבים ננטשו, אלו שהוסיפו להתקיים מציגים עדות לטכנולוגיה חדשה, מתקדמת ויעילה הרבה יותר. נראה אם כך שמצרים לא הייתה מעוניינת בהרס התעשייה אלא להפך, בניצול יעיל של המחצבים ובעיקר בכך שהיא תהווה יעד מסחר מועדף.

פרויקט החפירות של אוניברסיטת תל אביב מסתייע במחקר רב-תחומי המתעתד לבחון את ההיבטים המוזכרים לעיל דרך כלי מחקר מגוונים. בצוות הפרויקט שותפים ארכיאוזואולוגים (חקר עצמות בע"ח), ארכיאובונטאים (חקר שרידי צמחים ופולן), מומחים מתחום הקרמיקה והמטלורגיה הקדומה, ועוד. החפירות פתוחות למתנדבים על בסיס מקום פנוי. הפרויקט ממומן על ידי קרן האיחוד האירופי – מרי קירי (מספר 334274) וקרן רוטשילד – יד הנדיב.

*  Ben-Yosef, E., Shaar, R., Tauxe, L., Ron, H., 2012. A new chronological framework for Iron Age copper production in Timna (Israel). Bulletin of the American Schools of Oriental Research 366, 1-41.

 


 

חזרה לימי המלך שלמה: תוצאות עונת החפירות הראשונה בגבעת העבדים (2013)

תוצאות חדשות של בדיקות פחמן 14 של 11 דוגמאות קצרות-חיים מגבעת העבדים מראות כי האתר התקיים במאה ה-10 לפנה"ס, ללא שום עדות לפעילות מימי הממלכה החדשה במצרים. עדות זו מתווספת לתארוך החדש של מחנה ההתכה באתר 30 הסמוך, שם הפעילות נמשכה זמן רב יותר (מאות 11 – 9 לפנה"ס), אך גם ללא עדות להפקת נחושת בימי הממלכה החדשה. בעוד התרבות החומרית מצביעה על כך שהיו אלו חברות מקומיות שפעלו בגבעת העבדים (ככל הנראה גרעין קדום של הממלכה האדומית), לא ניתן לקבוע האם השליטה בתעשייה הייתה בשלב כזה או אחר נתונה בידי גורמים חיצוניים (קרי דוד ושלמה בימי הממלכה המאוחדת)

גבעת העבדים (אתר 34 של משלחת הערבה) ממוקמת במרכז בקעת תמנע, מול "עמודי שלמה" ומקדש חתחור המפורסם. בראש הגבעה שרידים רבים הקשורים לשלבים שונים של תעשיית הנחושת הקדומה, הבולטים מביניהם הן ערימות הסיגים הרבות, עדות להתכה מורכבת בכבשני פיר מתקדמים. האתר נסקר לראשונה על ידי נלסון גליק שגם נתן לגבעה את שמה, מתוך הנחה שהמיקום קשה הגישה והחומה שהתגלתה במקום נועדו לשמור על עבדים שעסקו במלאכה הקשה. משלחת הערבה בראשות פרופ' בנו רותנברג תארכה את הממצא לימי הממלכה החדשה במצרים (סוף מאה 14 – מחצית ראשונה של מאה 12 לפנה"ס) אולם לא חפרה באתר, והממצא נותר בלתי מופרע עד לחפירות החדשות של אוניברסיטת תל אביב.

Timna map

בקעת תמנע ואתרי תקופת הברונזה המאוחרת / ברזל (מבוסס על מפה של רותנברג 1990). גבעת העבדים (אתר 34) נמצאת במוקד פרויקט החפירות החדש בבקעה.

t34 air

גבעת העבדים במבט מהאוויר (תמונה באדיבות ע. אבנר). המספור מתייחס למיפוי ערימות הסיגים בפרויקט החדש.

t34 ground

מבט על גבעת העבדים מבקעת תמנע.

climbing

טיפוס בשביל הקדום למרומי גבעת העבדים. זוהי הגישה היחידה לאתר ההתכה המוקף צוקים.

החפירות הראשונות התקיימו בחודש פברואר 2013 וכללו ריבוע חפירה באחת מערימות הסיגים הגדולות (ריבוע א', ערימה 19) וריבוע נוסף במתקן בנוי אבן הצמוד אל הערימה מדרום (ריבוע ב'). תוצאות החפירה היו מפתיעות, במיוחד השימור חסר התקדים של חומר אורגני. הממצא מערימת הסיגים כלל עשרות פיסות אריגים, חבלים ומקלעות למיניהן כמו גם מאות זרעים: גלעני תמרים, חרצני ענבים וזיתים, פיסטוקים ודגנים שונים. אוסף העצמות מריבוע א' שנאסף באמצעות סינון יבש ורטוב נבדק ע"י ד"ר לידר ספיר-חן וד"ר עמרי לרנאו. בנוסף לעזים כבשים וחמורים, זוהו גם דגים כגון בורי ודניס (מהים התיכון או האדום) ושפמנון (ממרכז הארץ או מהנילוס) המעידים על מאמץ רב השגת מזון איכות לעובדי הכבשנים. המתקן האליפטי בריבוע ב' נמצא מרוצף בקפידה בפלטות אבן חול גדולות שנועדו ליצור משטח אופקי באזור בו ראש הגבעה משופע. במקום בו הסלע הטבעי חשוף בחלק המערבי של המתקן, נמצאו מכתשי סלע שביחד עם פטישי אבן רבים (ומסוגים שונים) מעידים על פעילות כתישה אינטנסיבית במתקן ובסביבותיו. אין זה מפתיע, כיוון שלצורך הפקת הנחושת היה צורך לכתוש הן את העפרה (מינרלי הנחושת הגולמיים) והן את הסיגים בסוף תהליך ההתכה.

slag19 before

ערימת סיגים מס' 19 לפני החפירה, מבט לצפון מזרח. בקצה הגבעה מזדקר מחשוף אבן חול ועליו במה פולחנית. ברקע נראה הר תמנע והשוליים של "עמודי שלמה".

slag19 after

ערימת סיגים מס' 19 אחרי החפירה, מבט לדרום מערב.

installation before

המתקן האליפטי בריבוע ב' לפני החפירה.

installation after

המתקן האליפטי בריבוע ב' אחרי החפירה.

fish

עצמות דגים שנאספו במהלך החפירה בערימת הסיגים, גבעת העבדים.

knot

חבל עם קשר בן 3,000 שנה מגבעת העבדים.

textile

פיסת אריג שהשתמרה בגבעת העבדים המתוארכת לתקופת הברזל (מאה 10 לפנה"ס). האריג צבוע אדום ועשוי בטכנולוגיה מתקדמת המוכרת מהעולם הרומי.

tuyere

שבר של פיית מפוח ("טוייר", מצרפתית) עשויה טין צרוף, אחד מעשרות רבות שנחשפו בגבעת העבדים. פיית המפוח הגנה על קצה צינור האוויר שחיבר בין המפוח לכבשן. הצינור, שהיה ככל הנראה עשוי ברובו מעור, היה צריך לעמוד בטמפרטורות של מעל 1200 בחלק שהגיע לתוך הכבשן.

בריבוע א' נחפרה ערימת הסיגים מפני השטח ועד לסלע הטבעי, לעומק של כמטר וקצת. החפירה חשפה שכבות שונות המייצגות את סך הפעילות האנושית באתר, ועל כן העיגון הכרונולוגי שלהן היה בעדיפות ראשונה. עשרה גלעיני תמרים וחרצן זית אחד מקונטקסטים סטרטיגרפיים שונים נשלחו למעבדת התארוך בפחמן 14 של אוניברסיטת אוקספורד. התוצאות התאימו למיקום הסטרטיגרפי (כלומר גיל קדום יותר ממיקום עמוק יותר) ואישרו כי החתך הצטבר בהדרגה על פני עשרות שנות פעילות באתר וללא הפרעה. הגילים שהתקבלו מצביעים על פעילות התכה באתר במאות 11 ו- 10 לפנה"ס. עיבוד סטטיסטי של הנתונים הלוקח בחשבון את מיקום הדוגמאות בסטרטיגרפיה היחסית (מודל בייסיאני) מראה כי הפעילות באתר התרחשה בעיקר במאה ה-10 לפנה"ס.

dates

מבחר מתוך מאות רבות של גלעיני תמרים שנחשפו בחפירות גבעת העבדים. הגלעינים בתמונה נמצאו בריכוז אחד שייתכן ומייצג שק שאוחסן במקום והתפורר. גלעני תמרים אידיאלים לתארוך בשיטת פחמן 14 ונותנים גיל מדויק ביותר. במסגרת חפירות 2013 בדקנו 10 גלעיני תמרים וחרצן זית אחד המייצגים את החתך הסטרטיגרפי המלא שנחשף באתר.

section pic

החתך מערבי בריבוע א' בערימת הסיגים. הריבוע נחפר על לסלע האם (אבן חול בהירה) והחתך, בו זיהינו למעלה מ-30 אופקי פעילות עוקבים, מייצג את הכרונולוגיה של הפקת הנחושת בגבעת העבדים. תוצאות בדיקות פחמן 14 מראות כי ההתשכבות מייצגת כ- 100 שנים בערך.

section drawing

שרטוט של החתך המערבי בריבוע א' בערימת הסיגים. השרטוט ממחיש את החלוקה לאופקי פעילות עוקבים.

14C

תוצאות בדיקות פחמן 14 מגבעת העבדים. הגיל המכוייל (באפור בהיר) וגיל המודל הסטטיסטי (אפור כהה) מצביעים על פעילות במאות ה- 11 וה-10 לפנה"ס, כאשר גיל המודל מצביע על פעילות עיקרית במאה ה-10 לפנה"ס, ימי הממלכה המאוחדת בירושלים.

תוצאות התארוך מעלות שאלות רבות, ובכללן הצורך בהסבר לנוכחות המצרית בתמנע בתקופת הממלכה החדשה (הברונזה המאוחרת) כפי שמשתקף במקדש חתחור הנמצא במרכז הבקעה. נקודת המוצא כעת היא שהיסטוריית ניצול מרבצי הנחושת באזור מורכבת וכוללת טווח זמן רחב יותר משהניחו עד כה. אולם בעוד שעדויות מסוימות להתכה תחת שליטה מצרית התקבלו לאחרונה מאתר הפטריה (אתר 2), כיום ברור לאור הנתונים החדשים ששיא ההפקה בבקעה התרחש אחרי שהמצרים עזבו את האזור.

וויליאם אונדריצ'ק ואילנה פיטרס היו מנהלי השטחים בחפירות 2013. הם גם צילמו את מרבית התמונות. עונת החפירות הבאה (2014) תתמקד בגבעת העבדים ובאתרים נוספים בסביבה, כולל באזורי הכרייה.


לאן נעלמו המצרים בתמנע?

כאמור, המחקר המחודש בבקעת תמנע הראה שאתרי הפקת נחושת שנחשבו עד כה מצריים הם למעשה מאוחרים יותר. בדיקות פחמן 14 הראו ששני מחנות ההתכה הגדולים באתר 30 ובגבעת העבדים (אתר 34) נוסדו אחרי ימי הממלכה המצרית החדשה, והגיעו לשיא רק במהלך המאה ה- 10 לפנה"ס (תקופת הברזל, ימי הממלכה האדומית וממלכת ישראל המאוחדת). אולם עדיין המקדש לאלה חתחור (אתר 200, למרגלות עמודי שלמה), כמו גם ציורי סלע רבים בבקעה, מעידים בוודאות על נוכחות מצרית בתקופת הברונזה המאוחרת (מאה 13 – מחצית ראשונה של מאה 12 לפנה"ס) שמטרתה הפקת נחושת. היכן אם כך היו מחנות ההתכה והכבשנים מתקופה זו? גם אם כיום ברור שהיקף הפעילות המצרית בבקעת תמנע היה קטן הרבה יותר משחשבו בעבר, נוכחותם באזור אמורה להתבטא גם בפעילות כרייה והתכה. אחת מהמטרות של הפרויקט החדש היא זיהוי השלב המצרי בהיסטוריית הפעילות בבקעת תמנע כולל אפיון הטכנולוגיה וארגון התעשייה בתקופה זו.

רמזים לאתר התכה מהתקופה המצרית התקבלו לאחרונה מחפירות ההצלה והבדיקה של ד"ר טלי אריקסון-גיני באתר 2 ("אתר הפטריה"). מהאזור הנחפר התקבלו תוצאות תארוך פחמן 14 המצביעות על פעילות הפקת נחושת כבר במאה ה-13 לפנה"ס, ימי השיא של השליטה המצרית באזור על פי הכתובות שהתגלו במקדש. עדות זו נתמכת גם מניתוח התזונה של חרשי המתכת: נכון להיום, רק באתר 2 התגלו עצמות חזירים, מאפיין מובהק לנוכחות זרה בנוף המקומי (מחקר העצמות מאתר 2 נעשה על ידי ד"ר גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה). חזירים בתקופה זו לא היו חלק מהתפריט של יושבי כנען, אולם במקומות בהם הייתה נוכחות מצרית הם מופיעים כחלק ממאסף העצמות.

נכון לעכשיו נראה שפעילות מצרית מצומצמת הייתה רק באתר 2 ("אתר הפטריה"), אולם כחלק מהמחקר הנוכחי נבדוק אתרים נוספים שייתכן וגם בהם נוכל לזהות את השלב המצרי (אתר 3, אתר 35, אתר 15).


ב"גבעת העבדים" לא היו עבדים

בעונת החפירות של 2013 שמנו דגש מיוחד על איסוף עצמות בעלי חיים באתר, שיירי ארוחות חרשי המתכת ועוזריהם. זיהוי העצמות (ע"י ד"ר לידר ספיר-חן מאוניברסיטת תל אביב) הראה כי יושבי גבעת העבדים אכלו תפריט רגיל למדי בנוף של ארץ ישראל בתקופת הברזל, הכולל בעיקר עז וכבש. ואולם, מחקר פרטני של חלקי השלד הראה דפוס ברור שמעיד על כך שחרשי המתכת, ובמיוחד מפעילי הכבשנים, אכלו אוכל משובח שהוכן עבורם במיוחד. בשיירי ארוחותיהם נראתה העדפה מובהקת לחלקי שלד עתירי בשר שבוודאי לא יכלו להוות בסיס לתפריט של עבדים או כוח עבודה זול. תצפית זו מתווספת לממצא של עצמות דגים מהאתר, המעיד על מאמץ רב לגוון את ארוחות הפועלים (כולל שפנון שמקורו או בנילוס או במקורות מים מתוקים במרכז הארץ, עצמות הדגים זוהו ע"י ד"ר עמרי לרנאו).

נראה אם כך שב"גבעת העבדים" ישבו חרשי מתכת ממומחים שקיבלו יחס מיוחד. הם אלו שהחזיקו את הידע המטלורגי – הידע להפוך אבן פשוטה למתכת נחשקת – ולמרות שמלאכת ההתכה הייתה קשה, היא הצריכה ידע מקצועי וניסיון רב מאוד. נראה גם שהתהליך כולו שנראה כמו כישוף שמצריך כוחות מיוחדים ועלול גם לא להצליח, לווה בפולחן ופעילויות מאגיות נוספות כפי שמעידות תצפיות אתנוגרפיות על חרשי ברזל באפריקה (כיום אין תעשיית נחושת מסורתית בשום מקום בעולם, למעט בכפר אחד בנפאל). העדויות מאפריקה מצביעות גם על כך שחרשי המתכת היו בעלי מעמד חברתי גבוה וזכו ליחס מועדף וכבוד רב. כל זה היה כנראה בניגוד למצב במכרות עצמם: פעילות הכרייה הפשוטה יחסית לא דרשה מומחיות רבה  ובה ככל הנראה אכן הועסקו עבדים (או אסירים, כפי שמדווח למשל אב הכנסייה אובסביוס מהתקופה הביזנטית על כוח העבודה במכרות פונון שבצפון הערבה).

אחרי שביקר באתר בשנת 1934 החליט נלסון גליק שבמקום הוחזקו עבדים, וכך נולד שם הגבעה שהשתמר עד היום. לדעתו רק כוח עבודה שעבד בכפיה יכול היה לעבוד בכבשנים הלוהטים באמצע השממה, ולמעשה המיקום בראש גבעה מוקפת צוקים והחומה נועדו לשמור על העבדים מלברוח למרחבי המדבר. היום אנחנו משערים שהתמונה הייתה שונה לגמרי, ולמעשה הפוכה: בראש הגבעה עבד כוח עבודה מיומן שגם החזיק ב'ידע תעשייתי' נחשק ורב עוצמה. במקום היה טמון סוד הפיכת אבן לחומר שהיווה (אחרי שהפך לברונזה) מפתח לכלי העבודה והמלחמה המתקדמים ביותר באותה התקופה. גם התוצרת בדמות מטילי נחושת הייתה מאוכסנת במקום והיה לה ערך שלא יסולא בפז במושגים של אותם ימים. אם כך, המיקום המבודד והחומה נועדו להפריד בין התעשייה המורכבת והידע הנחשק לשאר מרכיבי מפעל ההפקה האדיר (כרייה, שינוע, מסחר וכ') כמו גם להגן על התוצרת התעשייתית והמתקנים הרגישים של החלק החשוב ביותר במנגנון ייצור הנחושת בבקעה. 

Sapir-Hen, L., Ben-Yosef, E., 2014. The socioeconomic status of Iron Age metalworkers: animal economy in the 'Slaves' Hill', Timna, Israel. Antiquity 88(341):775-790.


הגמל הקדום ביותר בארץ ישראל נמצא בתמנע (אתר 30)

מתי הופיע הגמל לראשונה בארץ ישראל? למרות שגמלי פרא היו מוכרים ליושבי הארץ במשך אלפי שנים, הגמל כחיית משא הופיע על במת ההיסטוריה יחסית מאוחר, לפני בערך כ- 3,000 שנה. הופעתו שינתה באופן דרמטי את חייהם של חברות מדבריות: השער למסחר ארוך טווח, כולל המסחר עם דרום ערב ("דרך הבשמים") ומקומות נוספים, נפתח לראשונה, דבר שהשפיע על כלכלת האזור כולו. גם היכולת של נוודים לשאת אוהלים כבדים ממקום למקום השתפרה ויש הטוענים שהופעת המאהל המורכב כמו שמוכר אצל הבדווים של ימינו התאפשרה רק עם ביות הגמל.

camel

(נאקה מניקה בכר, ציור סלע ליד קיבוץ סמר, תמונה באדיבות ע' אבנר)

אתרי בקעת תמנע מהווים "נייר לקמוס" מצוין לזיהוי ותארוך מדויק של תהליך זה. כיוון שאתרי הפקת הנחושת נמצאים במדבר, על דרכי המסחר בין חצי האי ערב (ככל הנראה מקורו של הגמל המבוית) לארץ הנושבת, וכיוון שכחלק מהוויתם יושביהם עסקו במסחר והשתמשו בבהמות משא, הופעת הגמל במאסף העצמות מאתרי תמנע משקפת את ראשית השימוש בגמל למשא ומעידה על תחילת התהליך באזור כולו.

בחינת מאספי העצמות מאתרי הבקעה, כולל מהחפירות החדשות באתר 34 (ע"י ד"ר לידר ספיר-חן מאוניברסיטת תל אביב) העלתה תמונה מרתקת: באתרי הברונזה המאוחרת (השלב המצרי), הכוללים את המקדש (אתר 200) ואתר 2 ("אתר הפטריה"), אין עצמות גמלים. גם באתרי ראשית תקופת הברזל, כולל רוב המאה ה-10 לפנה"ס, אין גמל (אתר 34 והשלבים הקדומים באתר 30). למעשה, האתר בו מופיע הגמל המבויית לראשונה בתמנע, וככל הנראה בארץ ישראל כולה, הוא אתר 30, בשכבות המתוארכות לסוף המאה ה-10 והמאה ה-9 לפנה"ס (זיהוי העצמות שם נעשה על ידי ד"ר קרולין גריגסון). תצפית זו מתאימה לתמונה מאתרי הפקת הנחושת בפינאן (ירדן) וגם להופעת הגמל באתרי הארץ הנושבת, שאינה קודמת לתקופת הברזל IIא'.

לזיהוי המדויק של הופעת הגמל במרחב יש משמעות רבה בהבנת תהליכים חברתיים, כלכליים ופוליטיים באזור כולו. ומעבר לכך: כיוון שהגמל מוזכר בסיפורי המקרא הקדומים, הופעתו המאוחרת מעוררת שאלות לגבי המהימנות ההיסטורית של הטקסט, ומצביעה על תמונה מורכבת של אנכרוניזם בתאור סיפורי האבות (הגמל מתואר כבהמת משא בסיפורי אברהם, יעקוב ויוסף המתוארכים לכ-1000 שנים קודם לתארוך הביות; בתחום המחקר של ביקורת המקרא רואים בכך השלכה של המצב המוכר בימי עריכת/כתיבת המקרא על המציאות המתוארת הסיפורים הקדומים).  

מידע מפורט במאמר הבא:

Sapir-Hen & Ben-Yosef, 2013. The Introduction of Domestic Camels to the Southern Levant: Evidence from the Aravah Valley. Tel Aviv 40.


חידושים בחקר המכרות: התפתחות טכנולוגית, תיארוך בשיטה חדשנית (אזור "המרכבות")

מכרות הנחושת בתמנע, כמו מכרות עתיקים בעולם בכלל, קשים מאוד לתארוך. כיוון שהפעילות האנושית במכרות הייתה מצומצמת והתבטאה בעבודות נקודתיות וממוקדות, הממצא הארכיאולוגי בהם הוא מועט ביותר ולרוב אינו כולל שברי כלי חרס 'אינדיקטיבים' (שצורתם מציינת תקופה מסוימת) ולא כל שכן חומר אורגני (שהוא בר תארוך בשיטת פחמן 14). משלחת הערבה בראשות פרופ' בנו רותנברג שחקרה לראשונה את המכרות בבקעת תמנע הגדירה שלושה טיפוסים עיקריים על פי טכנולוגיית הכרייה:

טיפוס א': בורות כרייה פתוחים בתוך שכבות סחף המכילות תרכיזי בצר שהובלו למקום באופן טבעי, כתוצאה מתהליכי בליה (ארוזיה) של הסלע נושא הבצר. מכרות אלו נמצאים נמוך יותר ממיקום הבצר המקורי בתוך אבן החול (הן מבחינה טופוגרפית והן מבחינה סטרטיגרפית) ולמעשה נצלו את כוחות הבליה שריסקו את הבצר והשקיעו אותו כחלק מהסחף (תרכיזים/חלוקים) בצורה נוחה לכרייה. למעשה קשה מאוד להבחין במכרות האלו בשטח (ראו תמונה) ולמי שעינו אינה מיומנת הם נראים כמעט כמו פני שטח רגילים של אזורי סחף ואדיות. אולם התלוליות והשקעים הם תוצאה של פעילות הכרייה בבורות הפתוחים ומעבר שיטתי ומקיף על חומר הסחף, כאשר החומר הטפל נשפך אל תוך הבור הסמוך עם התקדמות הכרייה. כשהבצר נוצל במלואו האזור נותר 'מצולק' עם בורות רדודים ופתוחים שעם השנים התמלאו באבק, בוץ ואבנים שהפכו אותם רדודים עוד יותר. בשל שיטת הכרייה הפשוטה תוארכו מכרות אלו על ידי משלחת הערבה לתקופה הכלקוליתית.

merkavot1

בורות כרייה פתוחים בתוך שכבות הסחף באזור "מרכבות 1" בזמן החפירה, 2013

טיפוס ב': פירים רחבים ורדודים יחסית עם גלריות פשוטות שנכרו אל תוך אבן החול נושאת הבצר (עפרת הנחושת) באמצעות כלי אבן.
טיפוס ג': פירים וגלריות מורכבים שנכרו אל תוך אבן החול נושאת הבצר באמצעות כלי מתכת. בבקעה התגלו אלפי פירים מהטיפוס הזה, רובם המוחלט סתום, ויש להניח שחלקם הגדול שמש לפרוספקציה – חיפוש מרבצי נחושת בתת הקרקע – ורק אלו שאכן פגעו בעורק נחושת התפתחו למערכת מסועפת של גלריות ופירי שינוע ואוורור. משלחת הערבה תארכה את רוב הפירים מהסוג הזה לתקופת הכרייה המצרית בבקעה.

minestech

תמונה: גלריות חצובות באבן החול בשתי טכנולוגיות: סמני כלי אבן שייכים לשלב הקדום (מעל היד), סמני המתכת לשלב המאוחר (מתחת ליד). בתמונה, פרופ' חגי רון המנוח בסיור בתמנע ב- 2012.

רוב המכרות מהטיפוס השלישי, 'פירים וגלריות', תוארכו על ידי משלחת הערבה לתקופת הברונזה המאוחרת, ימי השליטה המצרית בבקעה בתקופת הממלכה החדשה. תאריך זה נקבע אחרי שנמצא ונחפר מקדש חתחור, או מקדש הכורים המצרי (אתר 200) בשנת 1969 והנחת המחקר שתקופה זו מייצגת את שיא פעילות ההפקה בבקעה. במכרות אלו השתמשו בטכנולוגיה מתקדמת, הכוללת כלי מתכת לחציבה כפי שמעידים סמני אזמלים על קירות המכרות. בחלק קטן מהגלריות נמצאו סמנים לכרייה באמצעות כלי אבן משלב קדום יותר (טיפוס 2, הגלריות עם סמני האזמלים חוצות את אלו עם סמני כלי האבן, ראו תמונה). טיפוס זה, כמו טיפוס 1, תוארך על ידי משלחת הערבה לתקופה הכלקוליתית (כמו במכרה T ).

plates

אלפי "צלחות" בשולי בקעת תמנע התגלו כפירי כרייה סתומים

miningtools

כלי כרייה בתמנע: כרייה בכלי אבן (השלב הקדום), ובכלי מתכת (השלב המאוחר), מתוך Craddock 1995

 

mining-egyptian

שחזור הכרייה המצרית באמצעות אזמלי מתכת (מתוך Craddock 1995)

המכרות מהטיפוס הראשון, 'הבורות הפתוחים', תוארכו על ידי משלחת הערבה לתקופה הניאוליתית-כלקוליתית, ימי ראשית המטלורגיה באזור ובעולם כולו, מתוך הנחה שהכרייה הפשוטה יותר שאינה דורשת ידע טכנולוגי מתקדם, חייבת להיות קדומה יותר לכרייה בטכנולוגיה מתקדמת. אולם למעט הנחה זו לא הייתה שום דרך לקבוע את תאריך המכרות הללו – למעט פני השטח המופרעים לא נמצא בהם דבר.

במסגרת המחקר החדש בבקעת תמנע השתמשנו בשיטת תארוך מתקדמת לקבוע את גיל המכרות וטכנולוגיות הכרייה השונות. השיטה, לומינסנציה המבוססת על סטימולציה אופטית (Optically Stimulated Luminescence – OSL ), פועלת על קביעת זמן החשיפה האחרון לאור של גרגרי קוורץ קטנים. כלומר, מהרגע שננטש המכרה ומתחיל להתכסות אבק, גרגרי הקוורץ שכוסו מאור השמש מתחילים לשמש כשעון המקליט את הזמן שעבר מאז נטישת המכרה.

במסגרת המחקר נבדקו שני אזורי כרייה בסמוך למרכבות, "מרכבות 1" – עמק ובו שרידי בורות כרייה פתוחים (placer mines ), ו"מרכבות 2" – שרידי "צלחות" ופירים שחודרים לשכבת אבן החול נושאת הבצר.

mines-map

מיקום אזור המחקר על גבי מפת אתרי תמנע של משלחת הערבה (Rothenberg 1990 )

mines-satellite

מיקום אזור המחקר על גבי תצלום לווין (גוגל ארת')

mines-geology

מיקום אזור המחקר על גבי מפה גיאולוגית (בייט 1995)

timna-stratigraphy

החתך הגיאולוגי באזור תמנע (בייט 1995)

הבדיקה נעשתה במכון הגיאלוגי, במעבדה של ד"ר נעמי פורת, ובשיתוף מר קרייג סמיתרם וגב' גאלינה פאיירשטיין. התקבלו תוצאות מהימנות שמעגנות את גיל המכרות שנחפרו. התוצאות הראו כי הכרייה בבורות הפתוחים ("מרכבות 1") אכן התקיימה בכלקולית, אך האזור נוצל גם בתקופה מאוחרת יותר, בשלהי האלף השני לפנה"ס. מכרה הפיר היחיד שנחפר ("מרכבות 2") תוארך גם לתקופה הכלקוליתית והתאים לטיפוס השני של משלחת הערבה. התוצאות מוצגות בתמונות הבאות.

sampling

דיגום מכרה באתר "מרכבות 1" לתיארוך באמצעות לומיניסנציה

merkavot1

תוצאות תיארוך מכרה מרכבות 1, שטח א - כרייה בתקופה הכלקוליתית

תוצאות תיארוך מכרה מרכבות 1, שטח ב - כרייה בתקופת הברונזה המאוחרת - ברזל

חפירת פיר סתום באתר "מרכבות 2" והוצאת דגימות לבדיקת תיארוך

תוצאות תיארוך הפיר במכרה "מרכבות 2" - כרייה בשלהי התקופה הכלקוליתית - תקופת הברונזה הקדומה

המחקר במכרות הראה בפעם הראשונה בצורה שיטתית כי שיטת תארוך באמצעות לומינסנציה מתאימה לתארוך פירי כרייה. התוצאות מוסיפות נדבך חשוב להבנת התפתחות טכנולוגיות הכרייה בערבה.

 


אתר 3: פרסום חפירות רותנברג (1979, 1984)

אתר 3 הינו מחנה הפקת נחושת בבקעת תמנע. גודל האתר הוא כ-8,400~ מ''ר. האתר ממוקם למרגלות הר תמנע (נ.צ 409898\ 195216, ע''ג רשת ITM ), על גבי מניפת סחף של ערוץ קטן היורד מהר תמנע לכיוון צפון מערב ומנוקז אל יובלו הגדול ביותר של נחל תמנע. המסלע בסביבתו המיידית של האתר מתאפיין בסלעים המגמתיים של הר תמנע, בעיקר גרניט אדומה וריוליט, המאפיין את הדייקים הרבים החורצים את הר תמנע. הקרקע באזור האתר מורכבת בעיקר מחצץ, המגיע כסחף מהר תמנע ומשווה לקרקע גוון אדמדם.

תפרוסת מבני האתר היא בכיוון דרום-מערב\צפון-מזרח, כאשר חזיתו של האתר פונה לכיוון צפון מערב. במרכזו של האתר ניתן לזהות שרידים רבים של מבנים, אולם עקב מצב שימורם הרעוע, לא ניתן להבחין בגודל המבנים ותכניתם (טענה זו הועלתה גם ע''י רותנברג, בתקופת עבודתה של משלחת הערבה). אף על פי כן, ניתן לזהות עשרות מתקני אבן קטנים (20-40 ס''מ), הבנויים בצורת חצי גורן (לעיתים בעלי קירות ישרים ולעיתים מעוגלים), אשר נראים כבסיסי מדורות. מתקנים אלה נראים לעיתים כסידרה פשוטה יחסית של אבנים, אשר קובצו יחדיו, אולם לעיתים מדובר במתקנים בנויים היטב, כשחלקם הפנימי מצופה בסוג של חומר מלט. ייתכן כי מעט ממבנים אלה שימשו או יועדו לשמש כמתקנים מטלורגיים, אולם לא נמצאה לכך כל ראיה ברורה.

חומר הבניין העקרי באתר הינו גרניט אדומה, המובאת ישירות מהר תמנע (הצמוד לאתר) ומשווה למבני האתר גוון אדמדם, המתמזג עם הקרקע של מניפת הסחף. אומנם הגרניט הינה חומר בנייה ייחודי לאתר 3 (באתרים אחרים ניתן למצוא גרניט כחומר בנייה אך בהיקפים נמוכים בהרבה), אולם ניכר באתרי תמנע כי המבנים בנויים בעיקר מהסלע הזמין הקרוב ביותר לאתר. למרות השימוש הנרחב בגרניט, ניתן לזהות גם דולומיט וגיר, המובאים מתוך העמק, בחלק מקירות המבנים (הקירות החיצוניים של חדרים 2 ו-8 במבנה 1 בנויים לחלוטין מאבני גיר).

תפרוסת הסיגים באתר 3 שונה מאוד מתפרוסת הסיגים בשאר אתרי ההפקה בתמנע. הסיגים פרוסים בעיקר בחזיתו של האתר וניכר שהם מקיפים שלושה מבנים ספציפיים. למעט ערימת סיגים אחת קטנה, לא ניתן למצוא ערימות סיגים באתר 3. למעשה, הסיגים באתר זה משתלבים בקרקע החצצית ולמעט גוון כהה יותר שהם משווים לקרקע, לא ניתן לזהותם אלא ממבט מקרוב. אומנם קיימת האפשרות שבעבר נערמו הסיגים בערמות ומאוחר יותר התפרקו בשיטפונות והתערבבו בקרקע. אולם כפי שנראה בחפירות של ערימות סיגים אחרות בבקעה (e.g. Ben-Yosef et al., 2012 ), ערימות הסיגים אינן יושבות בשלמותן מעל הקרקע ולכן לא סביר שאלה יכולות להישטף לחלוטין ע''י מים.

לא נמצאו באתר כל סימני ביצור ברורים (זאת בניגוד מוחלט לאתרים 30 ו-34). אומנם האתר מוגן בחלקו ע''י הר תמנע, אשר מונע את הגישה אליו מדרום וממזרח, אולם חזיתו פתוחה לחלוטין ואינה מציעה כל מכשול טבעי ואו מלאכותי, לכן הגישה לאתר הינה פשוטה ביותר ונגישה לחלוטין. אף על פי כן, רותנברג טוען כי הוא מזהה עמדת שמירה, הניצבת בחלקו הדרומי של האתר (Rothenberg, 1967, P. 30 ). אומנם רותנברג לא מפרט את מיקומו המדוייק של המבנה, אולם ככל הנראה ועל סמך התיאור המוצע, מדובר במבנה 7. 

האתר נתגלה לראשונה ע''י פריץ פרנק (Frank, 1934 ) ובהמשך נסקר ע''י נלסון גליק (Glueck, 1935 ). סיקור מדוקדקד של האתר נעשה לראשונה ע''י משלחת הערבה כבר ב1959. רותנברג (1962) פרסם לראשונה תכנית מפורטת של אתר 3, בצירוף מספר איורים סכמטיים של מבני מפתח באתר. בספר צפונות נגב (Rothenberg, 1967, P. 29-30 ), טוען רותנברג לראשונה כי האתר שימש בעיקר כמחנה לוגיסטי למערך ההפקה ואילו פעילות מטלורגית נעשתה בו רק באופן משני. לפרסום בצפונות נגב נוספה גם תמונת אוויר ונוספו עוד מספר איורים סכמטיים של חלק מהמבנים באתר. האתר הוזכר פעם נוספת בספרות המחקר כאשר רותנברג וגלאס (1983) פרסמו מאמר הנוגע בקרמיקה המדיינית בנגב. הכותבים מזכירים את אתר 3 כאתר שבו נמצאה כמות מסויימת של קרמיקה מדיינית (Rothenberg, Glass, 1983, P. 75 ). אומנם אתר 3 מוזכר עוד מספר פעמים בספרות (e.g. Ben-Yosef, 2010, P. 520; Ben-Yosef et al., 2012, P. 63 ), אולם הוא מוזכר רק בהערות שוליות וללא כל חידוש מחקרי.

cradock1

אתר 3, כפי שנראה מהגבעה המזרחית. צולם במהלך עונת החפירות 1979 (תמונה באדיבות פול קרדוק)

אתר 3 נחפר ע''י משלחת הערבה במשך שתי עונות (1979, 1984). למעט דיווח בן חצי עמוד אודות החפירה, שנמסר ע''י רותנברג (Rothenberg, 1984 ), ממצאי החפירה לא פורסמו מעולם. למרות האמור לעיל, התפרסמה רשימה קצרה של תוצאות אנליזות כימיות שנעשו (במוזיאון הבריטי) על מספר ממצאים מתכתיים מהחפירות (Rothenberg, 1988b, P. 176 ). אלא שאפילו בפרסום זה לא מוצע כל תיאור (ואפילו הקטן ביותר) לטבעם של החפצים הנבדקים ואו על מיקום הימצאם המדויק. בנוסף לשתי עונות חפירה אלה, מוזכרת בספרות המחקר חפירה נוספת באתר 3, אך מיקומה אינו ודאי. לופו ורותנברג מזכירים במשפט אחד כי באתר 3 נחפר מבנה שהתגלה כקבר (Lupu, Rothernberg, 1970, P. 97 ). המבנה שנחפר שייך, לטענת הכותבים, לקבוצת מבנים מרובעים וקטנים, שפורשו ע''י גליק ככבשנים. החפירה נעשתה על מנת לעמוד על טבעו האמיתי של המבנה. חפירה דומה מוזכרת גם ע''י רותנברג בדו''ח מוקדם (Rothenberg, 1962, P. 15, F.N. 3 ), אולם בדו''ח זה אין אזכור של מיקום החפירה אלא רק של טבעו של המבנה שנחפר והעובדה שנמצאו בו עצמות אדם. הדמיון בין שני המקרים מרמז על כך שמדובר באותה החפירה.

 

cradock2

מבנה 5 באתר 3. צולם במהלך עונת החפירות 1979 (תמונה באדיבות פול קרדוק)

 

המחקר המחודש
במסגרת פרוייקט החפירות המחודשות בתמנע, של אוניברסיטת תל-אביב (CTV Project ), בראשותו של ד''ר ארז בן-יוסף, החלה עבודת איתור ואיסוף של חומרי ארכיון המכילים מידע אודות החפירות שנערכו באתר 3. בפרוייקט זה נאספו עשרות רבות של ממצאים, מחברות חפירה ודפי רישום ממצאים, תמונות ועוד. מטרתו של פרוייקט הארכיון הינה בראש ובראשונה הבאתו של אתר 3 לפרסום, תוך הבהרת שיוכו למסגרת הכרונולוגית וקישורו לכלל התעשייה התמנעית. ניתוח החומר מחפירותיו של רותנברג, כולל מחקר ההיבט הטכנולוגי, נעשים בהובלת מר עמרי יגל.

t3map

מפה טופוגרפית של השטח באתר 3. מספרי המבנים (1-5) ניתנו כבר ע''י רותנברג (1967). המפה הוכנה כחלק מפרוייקט הסקר המחודש באתר

 

t3overview

אתר 3 מהגבעה המזרחית. צולם במהלך פרוייקט הסקר המחודש (2014)

תארוך האתר התבצע באמצעות שימוש בפחמן 14. על מנת להגיע לרמת דיוק גבוה במיוחד ובכדי להימנע מהשפעות ה'עץ הישן' ( 'Old wood effect' )(Schiffer, 1986 ), הדגימות שנבחרו הינן זרעים קצרי חיים, אשר נבחרו בקפידה על פי מידת שימורם. בנוסף, על מנת לוודא כי החתך הכרונולוגי המתקבל מהדגימות מציג את כל שלבי התפתחותו של האתר, נבחרו דגימות מהקשרים ברורים לאורך כל שכבות ההרבדה של מבנה 1. הדגימות נלקחו מתוך הממצאים של חפירות משלחת הערבה ב-1984 במבנה 1 באתר 3.

 

t3rooms

אתר 3, חדרים 2 ו-8 במבנה 1, נחפרו במהלך עונת 1984. התמונה צולמה במהלך פרוייקט הסקר המחודש (2013)

תוצאות ראשוניות של תאריכי הפחמן מצביעים על פעילות באתר בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת. המשמעות של תאריכים אלה הינה קיומו של הבדל כרונולוגי בין אתר 3 ואתרים 30 ו-34. הבדל כרונולוגי זה מכיל בתוכו תובנות חשובות מעין כמוהן הנוגעות בשינויים הסוציו-פוליטיים שהתרחשו בדרום הערבה במעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת (אשר נקשרת לנוכחות מצרית אימפריאליסטית) לבין תקופת הברזל (אשר נחשבת לתקופת עלייתן של ממלכות ויישויות פוליטיות מקומיות).

 


אתר 15: חפירות עונת 2015

אתר 15 הינו מחנה הפקת נחושת הממוקם על אחד מיובליו של נחל תמנע, בחציה הדרומי של בקעת תמנע (נ''צ 410845\1951636 ע''ג רשת ITM ). האתר מתפרש על פני שטח של כ-10,600~ מ''ר. רובו הגדול של המחנה נמצא בתוך ערוץ נחל המוקף גבעות קטנות שגובהן נע בין 8-15 מטר מעל האתר. הקרקע באזור מתאפיינת במעין חצץ גירני, אולם שכבה גיאולוגית זו נמצאת עשרות סנטימטרים בלבד מעל סלע החול האדום של מתצורת עמודי שלמה, כך שתחתיות ערוצי הנחלים מתאפיינות בקרקע חולית אדומה.

t15air

אתר 15 ממעוף הציפור. צולם ע''י צוות פרוייקט החפירות המחודשות בתמנע תשע"ה

ניתן לחלק את המחנה לשלושה חלקים עקריים, חלק הארי של האתר הינו צבר של מבנים גדולים יחסית (חלקם קומפלקסים המכילים לעיתים 5-6 חדרים), הבנויים במעין סדר ריבוע שבמרכזו עובר ערוץ נחל קטן. מבנים אלה מתאפיינים ברמת שימור גבוה במיוחד, כאשר חלק מהקירות מתמרים לגובה של כ1-1.5 מטר. מזרחית למבנים אלה, נמצאת גבעה קטנה (כ8-10 מטרים מעל המחנה) עליה ממוקים שלושה מבני אבן. שניים ממבנים אלה הינם מרובעים וקטנים במיוחד (2X 2~ מטר) ואילו המבנה השלישי גדול מהם בערך פי שלושה. צפונית לצבר המבנים העיקרי, על מורדות הגבעה הנמצאת מצפון למחנה, ניתן למצוא מבנה אבן בגודל בינוני ומזרחית לו ישנם מספר ריכוזי סיגים המתאפיינים בכמות גדולה במיוחד של שברי פיות מפוח. זאת בניגוד לריכוזי הסיגים הנמצאים במרכז האתר,  בהם לא נרשמה כמות יוצאת דופן של שברי פיות מפוח.

בדומה לאתר 3, גם אתר 15 אינו מראה סימני ביצור ברורים. מאוד יתכן כי המבנים הנמצאים על הגבעה המזרחית שימשו לתפקידי הגנה כלשהם, אך בשלב זה אין אנו סבורים כי זו הייתה מטרתם המקורית של מבנים אלה. יתר על כן, האתר נמצא בשטח הנשלט לחלוטין כמעט מכל צדדיו ואומנם הדבר גורם להסתרתו החלקית של המחנה, אולם הנגישות אליו גבוה במיוחד ומתאפשר ממספר כיוונים.

האתר התגלה לראשונה ע''י החוקר הגרמני פריץ פרנק, כבר בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים. האתר נסקר ושורטט בצורה מסודרת ע''י נלסון גליק, במהלך סקריו בדרום הערבה (1935). גליק תארך לראשונה את האתר לתקופת שילטונם של מלכי יהודה הקדומים (מאות 11-6 לפנה''ס). בנוסף לתארוך האתר, הציע גליק גם פרשנות ראשונית למבני האבן. מבני האבן המרובעים, הנמצאים על הגבעה המזרחית, נתפשו ע''י גליק ככבשנים, בעוד שאר המבנים תוארו כמבני מגורים.

כבר בשנות פעילותה הראשונות של משלחת הערבה, ערער רותנברג על פרשנותו של גליק בכל הנוגע למבני האבן (בכל הנוגע לדיון הכרונולוגי, ראה עמוד ראשי באתר זה). ראשית, רותנברג תפס את המחנה כמארג מורכב המכיל את חלקיה השונים של תעשיית הנחושת. לכן הציע רותנברג שימושים שונים לכל אחד מהמבנים: מטבח, בית מלאכה לפיות מפוח ועוד. בנוסף, רותנברג גרס כי לא יתכן שכבשני הנחושת היו גדולים כל כך (כפי שנזכר למעלה, גודל המבנים אותם תיאר גליק ככבשנים כ-2X 2~ מטר) ולכן לא יתכן כי אלו הם כבשני הנחושת העתיקים. לבסוף, רותנברג הניח כי כל מבני האבן היוו חלק מעשי בייצור הנחושת ואילו המגורים התבססו על מבנים ארעיים שכנראה הקיפו את המחנה ועדיין לא נמצאו ברקורד הארכיאולוגי.

המחקר המחודש
אחת ממטרותיו של פרוייקט החפירות המחודשות בתמנע של אוניברסיטת תל-אביב (CTV Project ), הינה חקירת התהליכים הסוציו-פוליטיים אשר התרחשו בדרום הערבה במהלך המעבר בין תקופת הברונזה המאוחרת (המקושרת לנוכחות אימפריאליסטית מצרית) לבין תקופת הברזל (הנחשבת לתקופת עליייתן של הממלכות המקומיות). על מנת לענות על שאלות המתקשרות לנושא זה, ראשית יש ליצור הבדלה כרונולוגית בין האתרים ולהבין את שיוכו התקופתי של כל אתר.

הדמיון, הן מבחינה מרחבית והן מבחינת אופי האתרים והממצא, בין אתרים 3 (שכבר תוארך לתקופת הברונזה המאוחרת, ראה עמוד 'אתר 3') ו-15, תרם להיווצרותה של היפותזת עבודה המשייכת את שני האתרים הללו לתקופה אחת אשר אינה מבילה לתקופת פעילותם של אתרים 30 ו-34. על מנת לבחון היפותזת עבודה זו, במהלך עונת החפירות  2015 (CTV-2015 ), התבצעו חפירות בארבעה מוקדים באתר 15. מנהלי השטח של עונה זו היו מר עמרי יגל ומר מרק קוואנף.

t15map

אתר 15, מפת סימון ריבועי החפירה בעונת החפירות 2015

שטח A - האזור הוא מעין חצר של קומפלקס חדרים גדול, היוצר צורת L . באזור החצר ניתן למצוא את ריכוז הסיגים הצפוף ביותר באתר 15. החפירה באזור התבצעה במטרה להבין את השתכבות הסיגים באזור, כמו גם את מכלול הפעולות שהתבצעו מחוץ למבנה הגדול. על מנת לענות על שאלות אלה הוחלט לפתוח ריבוע חפירה קטן (1X 1 מטר).

כבר בתחילת החפירה היה ברור כי הסיגים אינם משוכבים (זאת אומרת, לא מדובר בערמת סיגים), אלא מופיעים בריכוז גבוה אך ורק בשכבה העליונה ביותר של הקרקע. בעזרת תצפית זו, למדנו רבות על התשכבות הסיגים באתרים השונים והיום אנו כבר יודעים לזהות שבאתרים 3 ו-15 כמעט ואין בכלל ערימות סיגים, אלא רק ריכוזי סיגים על הקרקע. בעומק של כחצי מטר התגלה מתקן איחסון מעגלי, בנוי אבן וכנראה חפור מעט לתוך קרקע בתולית. בנוסף, נתגלה באזור A מצבור של שיירי בדים, חבלים ואפילו פיסת עור מעובד. מלבד אלה, נמצאו בשטח זה עצמות בעלי חיים, חרצי תמרים וזיתים, קרמיקה ועוד.

 

t15a

אתר 15, מתקן אחסון. נמצא כמטר מתחת לפני הקרקע, בשטח A

שטח B - אזור חפירה זה הוגדר בתוך קומלקפס החדרים המקיף את שטח A . מטרת החפירה הייתה הבנת תחומי הפעילות בתוך המבנה, תוך התחשבות במספר גורמים. ראשית, אופי הפעילות, מה בדיוק היה ייעודו של המבנה ואיזו פעילות נעשתה בתוכו. בנוסף, תקופות הפעילות, הן מבחינת ההקשר הכרונולוגי הרחב, המתחשב בשאר אתרי ההפקה והן מבחינת הכרונולוגיה הפנימית של האתר. הכרונולוגיה הפנימית של האתר מתייחסת למספר שכבות הפעילות שבו, מספר שכבות הפעילות ומשך זמן הפעילות (עונתית, רב-שנתית וכו').

t15babove

אתר 15, סלע אם בשטח B . מוקפים בעיגול מתקני האבן שהתגלו במהלך החפירות

ממצאי החפירה מצביעים על שלושה אופקים ארכיאולוגים ומתוכם ניתן לזהות כנראה שתי תקופות פעילות עקריות. בחפירה נמצאו שברי חרס רבים, רובם הגדול מצביע על כלי אגירה גדולים במיוחד וכלי בישול למיניהם. בנוסף, חפורים לתוך קרקע בתולית, נמצאו שני מתקני אבן קטנים מעוגלים, אשר נראה כי שימשו לבישול. ממצאים אלה מעלים את האפשרות כי מדובר במטבח המחנה. מפאת גודלו, ניתן להעריך כי מטבח זה יכול היה להאכיל כמות גדולה של פועלים. בשלב זה אנו מאמינים כי ייתכן וקיים קשר בין שכבת הפעילות התחתונה בשטח B  לבין מתקן האחסון שנמצא בשטח A .

t15bsection

אתר 15, חתך צפון-מזרחי בשטח B . הקווים מדגישים את המעבר בין האופקים הסטרטיגרפים

שטח C - שטח C הוגדר ע''פ המבנה הגבוה ביותר במחנה (לא כולל המבנים שעל הגבעה) ונראה כמבנה מעט שונה. מעבר לכך, באחת מפינותיו של המבנה נמצאה אבן גדולה, עומדת במצב מאונך. יתכן כי אבן זו שמשה כמעין מצבה. מתוך כוונה להבין טוב יותר את השוני בין המבנים, הסימנים המקדימים נראו לנו כאינדיקציה חזקה לשוני שבין תפקודו של המבנה בשטח B , לבין תפקודו של המבנה בשטח C .

בשטח זה נמצאה כמות גדולה במיוחד של סיגים, עופרות נחושת, עופרות ברזל (אשר כנראה שימשו כמתיכים בעת הפעלת הכבשנים) וחלקים רבים של פיות מפוח. ממצאים אלה מצביעים על קשר ישיר לפעילות מטלורגית שנעשתה בשטח זה. אומנם לא נמצאו בשנים ואו תחתיות של כבשנים, אולם יתכן שבחדר זה התבצעו פעולות תרום ובתר הפקה. זאת אומרת, הכנת הבצר והמתיכים לשימוש, כמו גם הוצאת הנחושת ושריסוק הסיגים לטובת הוצאת הנחושת הכלואה בהם.

t15cair

אתר 15, שטח C  ממעוף הציפור. צולם בסוף עונת החפירות 2015

ב2014, הראו ד''ר ארז בן-יוסף וד''ר לידר ספיר-חן כי חרשי הנחושת השתייכו כנראה למעמד גבוה משאר פועלי התעשייה. תובנה זו מסתדר עם הממצאים בשטח C , כגון קירות מוקפדים יותר, ריצפה קשיחה וברורה, אבן המצבה ומיקומו הגבוה של החדר, ביחס לשאר המחנה.

t15stone

אתר 15, אבן עומדת (מצבה). נמצאה בשטח C  במהלך עונת החפירות 2015

שטח M - בחלקה המערבי של הגבעהה הנמצאת ממזרח למחנה נמצא מבנה מרבוע קטן (2X 2~ מ'). מבנה זה ודומיו, פורשו ע''י נלסון גליק ככבשנים. לטענתו של בנו רותנברג מבנים אלה אינם כבשנים. רותנברג גרס כי חלק ממבנים אלה משמשים כקברים, בעוד אחרים ייתכן ושימשו כמגדלי שמירה. שטח M נחפר על מנת להבין טוב יותר את תפקידם של המבנים המרובעים (אשר נמצאים כמעט בכל אתרי ההפקה בתמנע).

במהלך החפירה נמצאו מספר חרוזים, עפרות נחושת, קונכיות (של יצורים ימיים) וכמות קטנה של פחמי עץ. מעבר לכך, לא זוהתה השתכבות ברורה בחפירה ובשלב זה לא נראה כי המבנה פעל במספר תקופות שונות. על אף העובדה שלא נמצאו עצמות אדם בנקודה, אפשרות הקברים עדיין לא נשללת. למרות זאת, יתכן כי המבנה שימש כמגדל תצפית ואו כמגדל תקשורת, שכן מנקודה זו ניתן ליצור קשר עין עם אתרי הפקה נוספים באזור, שככל הנראה פעלו בו זמנית.

t15m

אתר 15, שטח M , כפי שנראה במהלך עונת החפירות 2015

t15m2

אתר 15, שטח M , כפי שנראה משטח B , לפני תחילת החפירות

 


 

back to top / חזרה לתחילת העמוד